ימים לאומיים 2025

פרויקט מיוחד - תמונת מצב של ישראל בשנת 2025

יום השואה תשפ"ה - מה חושב הציבור הישראלי?

לקראת הימים הלאומיים יצאנו במספר סקרי עומק המבקשים לעמוד על יחסה של החברה הישראלית ליום השואה והגבורה, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה ויום העצמאות ה-77.

לפני שלוש שנים ערכנו סקרי עומק זהים. הסקרים נערכו בימים שלפני המהפכה המשפטית וה-7 באוקטובר. השנה, שלוש שנים לאחר קיום הסקרים הראשונים, בהן החריף הקיטוב בחברה הישראלית והמדינה עדיין חווה את המלחמה הקשה בתולדותיה, שאלנו שוב את אותן שאלות כדי לבדוק כיצד השפיעו השנים האחרונות על הישראלים. אנו סבורים כי יש בכוחם של הנתונים המשמעותיים לסייע לנו בהבנה מעמיקה של המציאות הישראלית וביצירת פתרונות ישראליים ומדיניות המקדמת חברה מלוכדת ובעלת חוסן חברתי.

סקר עומק העוסק בעמדות הציבור הנוגעות ליום הזיכרון לשואה ולגבורה, התפרסם ב”ישראל היום” והממצאים מרתקים;

רוב הישראלים: חוששים יותר לקיום העם היהודי לאחר מתקפת הטרור ב- 7 באוקטובר 2023

הסקר חושף את השינוי העמוק בתחושת הביטחון הלאומי של הישראלים בעקבות מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר 2023; על פי הסקר, 60% מהישראלים מדווחים כי מתקפת הטרור הגבירה את חששם לעתיד קיומו של העם היהודי. בניגוד ל-62% שלא חששו לקיומו של העם היהודי לפני אירועי 7 באוקטובר.

הסקר מצביע על עלייה משמעותית בחשש משואה שנייה – 51% מהישראלים חוששים שתתקיים שואה שנייה (עלייה של 4% ביחס ל-2022). בקרב תושבי עוטף עזה, החשש מזנק ל-65%.

חיזוק מעמדו של יום השואה בחברה הישראלית

הממצאים מעידים כי דווקא בעקבות המלחמה התחזק מעמדו של יום השואה בחברה הישראלית. רק 8% מהישראלים חושבים שבעוד 30 שנה יום השואה ישנה את אופיו ויהפוך ליום חולין, ירידה משמעותית לעומת 13% שסברו כך ב-2022. בדומה לכך, 11% בלבד מהישראלים חושבים שאין מנוס מהתפוגגות עוצמת זיכרון השואה במרוצת השנים, בניגוד ל- 19% שסברו כך ב-2022.

הקיטוב בחברה הישראלית מהווה את אחד הגורמים המרכזיים המערערים את תחושת הביטחון של הישראלים

לשאלה מה מערער את תחושת הביטחון שלהם כאזרחים השיבו 34% מהישראלים כי הקיטוב בחברה הוא הגורם המרכזי. נתון מטריד יותר מהמלחמה עצמה שצוינה רק על ידי 28% מהישראלים. בקרב מילואימניקים שעשו יותר מ-300 ימי מילואים בשנה האחרונה הנתון עומד על 80%.

העובדה שהקיטוב בחברה הישראלית מערער את תחושת הביטחון של הישראלים יותר ממלחמה ממושכת וקשה, דורשת מאיתנו חשבון נפש עמוק וריכוז מאמצים ומשאבים לאומיים ליצירת פתרונות סביב סוגיות שמאיימות לקרוע את החברה מבפנים.

יום הזיכרון ויום העצמאות - מהן עמדות הציבור?

חלקו השני של הפרויקט המיוחד שלנו, הבוחן את יחסה של החברה הישראלית לסוגיות הנוגעות לימים הלאומיים, מתמקד בדעת הקהל הישראלית לשאלות שונות הרלוונטיות ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה וליום העצמאות ה-77. אנו משוכנעים שיש בנתונים אלה כדי לסייע לפנימה ביצירת פתרונות ישראליים ובגיבוש מדיניות המקדמת חברה מלוכדת ובעלת חוסן חברתי.

גם החלק השני של סקר העומק שלנו התפרסם בעיתון “ישראל היום”. הממצאים מרתקים גם הפעם;

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה תשפ"ה

זהו יום הזיכרון השני שחל בצל אחת המלחמות הקשות שידעה מדינת ישראל. בעקבות מלחמת חרבות ברזל, הצטרפו למעגל השכול 5,944 בני משפחות שכולות. ביניהם: 487 הורים שכולים, 85 אלמנות, 163 יתומים ו- 912 אחים שכולים. נכון למועד זה, חיים בישראל 58,617 בני משפחות שכולות.

על אף המלחמה הקשה ומעגל השכול שגדל בצורה משמעותית, 38% מהישראלים חושבים שיחס החברה הישראלית למשפחות שכולות לא מכבד, עלייה גבוהה של 11% מהנתון של שנת 2022.

בלב הסקר נמצאת גם שאלת החטופים שמגלה כי: 38% מהישראלים חשים אשמה ומועקה יומיומית על רקע העובדה שיש 59 חטופים בעזה

מנגד, 16% העידו שזה לא משפיע עליהם כלל. 59% סבורים שיחסה של החברה הישראלית כלפי החטופים שחזרו מהשבי הוא מכבד ואמפתי. בניגוד אליהם, 31% מתושבי עוטף עזה מרגישים שהציבור לא מתייחס בכבוד ואמפתיה לחטופים שחזרו מהשבי.

מדאיג: ירידה ברצון שהילדים ישרתו בקרבי ועלייה בחוסר הרצון שבכלל יתגייסו. ירידה דרסטית גם בתפיסה של צה"ל כמקור לגאווה

נמצאה ירידה חדה בשיעור הישראלים שירצו שילדיהם ישרתו בקרבי - מ-36% בשנת 2022 ל- 20% השנה. במקביל, נרשמה עלייה בשיעור של אלה שלא מעוניינים כלל שילדיהם יתגייסו: כיום 34% מעדיפים שילדיהם לא יתגייסו, לעומת 23% בשנת 2022. ייתכן וניתן להבין את הנתונים הללו כהשפעה משני הנתונים שהוצגו קודם - היחס למשפחות השכולות ונושא החטופים.

זאת ועוד, נראה כי צה"ל גם נפגע תדמיתית, כאשר הוא עדיין נמצא במקום הראשון כמקור לגאווה, אך עם ירידה משמעותית; השנה 45% מהישראלים חושבים שצה"ל מהווה עבורם מקור לגאווה, לעומת 66% בשנת 2022 - ירידה של 21%.

המעבר מיום הזיכרון ליום העצמאות

נושא שעולה לדיון בכל שנה מחדש לקראת הימים הלאומיים. גם כאן, ישנה עלייה באחוזים, כאשר 45% מהישראלים חושבים שיש להפריד בין יום הזיכרון ליום העצמאות, לעומת 30% שחשבו כך בשנת 2022. נראה כי המלחמה הממושכת ובני המשפחה הרבים שהצטרפו למעגל השכול משפיעים גם על נתון זה.

ובמעבר חד, ממש כמו במציאות – נעבור לעצמאות;

75%: גאים להיות ישראלים

הסקר חושף כי 75% מהישראלים גאים להיות אזרחים ישראליים ו- 88% גאים להיות יהודים. כמו כן, 49% עדיין אופטימיים לגבי עתידה של מדינת ישראל.

איך תיראה החברה הישראלית בעוד 30 שנה?

39% מהישראלים חושבים שהיא תהיה יותר דתית ואמונית. 31% מהישראלים חושבים שהיא תהיה יותר משוסעת ופחות סולידרית.

יש סיבות לגאווה

בסקר קיים חלק בו שואלים לגבי הגורמים לגאווה ישראלית; ההייטק והיזמות שומרים על המקום השני בסיבות לגאווה, אך גם נחלשו מ- 47% בשנת 2022 ל- 42% השנה. וכמוהם הערבות ההדדית בעתות משבר שבשנת 2022 קיבלו 39% והשנה 36%. מנגד, הקטגוריה של “תעשייה, חקלאות ומחקר ישראלי” נהנתה מעלייה של 10%. מ- 25% בשנת 2022 ל-35% השנה. גם הקטגוריה של “האחדות והחיבור בין אזרחי המדינה” זכתה בעלייה, גם אם קטנה, מ- 12% בשנת 2022 ל- 15% השנה.

תיקונים הכרחיים לעתיד

ביום העצמאות ה- 77 של מדינת ישראל, בשלהי המלחמה הקשה בתולדותינו, הרוח של העם היהודי עומדת איתנה. אנחנו עדיין אופטימיים לגבי העתיד המשותף של כולנו במדינה וגאים להיות אזרחיה, אך אנו גם מכירים בדברים הרבים שיש לשפר כדי שנוכל להבטיח עתיד טוב יותר לילדינו ולנכדינו במדינה הזו. אנו כואבים וזוכרים בגאווה את גבורת הנופלים, מחזקים את ידי הפצועים ונושאים תפילה לשובם בשלום של 59 החטופים והחטופות בעזה. בתוך הכאב והאתגרים, אנו עדים גם לקיטוב הגובר ולמאבק על זהותה של החברה שלנו. המלחמה הנוכחית, לצד אתגרים קודמים, מעמיקה את המחלוקות ומחדדת שאלות יסוד הנוגעות לערכים, לאופי ולעתיד שלנו כחברה. דווקא ברגעים כאלה, עלינו למצוא את הדרך להקשיב זה לזו, ולזכור את מה שמאחד אותנו כעם – ההיסטוריה המשותפת רבת השנים, הערבות ההדדית העמוקה והתקווה המשותפת לעתיד טוב יותר. הבנת המציאות הישראלית לעומק הכרחית ליצירת פתרונות ישראלים משותפים. עלינו להתבונן היטב בתמונת המצב שנשקפת מנתוני הסקר ולהבין – זה עלינו. הרצון לתקן בוער בנו יותר מאי-פעם.