Menu
“כנסת ישראל הייתה לאורך ההיסטוריה של המדינה סמל הדמוקרטיה והממלכתיות,
חייבים לשמור על זה”
(הרב שי פירון, נשיא פנימה)
חמש מערכות בחירות רצופות, משבר קיטוב שהולך ומחריף, תחלופה גבוהה ומהירה של נציגי ציבור ואילוצים פוליטיים שהגדירו מחדש את תפקידה וכבודה, גרמו לפגיעה במעמדה ויוקרתה של הכנסת.
לרגל יום ההולדת ה-74 של כנסת ישראל, שחל בט”ו בשבט, ערכנו בתנועת ‘פנימה’ סקר מיוחד שבודק עד כמה הישראלים גאים בכנסת ונבחריה, האם הם מייצגים את צרכי הציבור ועד כמה, אם בכלל, הם מכירים אותם.
הכנסת הינה מוסד מכונן. היא בית לדמוקרטיה הישראלית, מוקד לייצוג העם ולקידום סדר יום המיטיב עמו. הכנסת היא בית לקיומם של פולמוסים עמוקים המביאים לידי ביטוי את מגוון הדעות והעמדות תוך מציאת פשרות מאוזנות.
סוגיית מערכת היחסים שבין רשויות השלטון, בדגש על הרשות השופטת והמבצעת אשר נידונה ביתר שאת בחודשים האחרונים, מתעלמת מהיבט משמעותי ביותר: שחיקת מעמדה של הכנסת והצורך הדחוף בשינוי מבנה הפרלמנט, סדרי הדיון, ועוד. מאזן הכוחות שבין הכנסת לממשלה הופר.
(הרב שי פירון, נשיא פנימה)
75% מכלל המשיבים לא גאים בכנסת.
22% גאים בכנסת.
בקרב מצביעי הימין – 45% גאים בכנסת.
בקרב מצביעי המרכז-שמאל – 65% כלל לא גאים בכנסת.
בקרב משיבים בני 65 ומעלה – 88% לא גאים בכנסת.
רק 1% מהמשיבים הערבים ו-7% מהמשיבים היהודים מרגישים מאוד גאים בכנסת.
75% מהישראלים מאמינים שחשוב לחזק את יכולת הכנסת לפקח על פעילות הממשלה.
12% מהישראלים מאמינים שלא חשוב לחזק את יכולת הכנסת לפקח על פעילות הממשלה.
50% מהישראלים חושבים שנכון להיום הכנסת מפקחת במידה טובה על פעילות הממשלה.
40% מהישראלים חושבים שנכון להיום הכנסת לא מפקחת מספיק על פעילות הממשלה.
69% מהישראלים סבורים שחברי הכנסת לא עוסקים בבעיות החשובות לאזרחים.
25% מהישראלים סבורים שחברי הכנסת עוסקים בבעיות החשובות לאזרחים.
הציבור החרדי נתן את הציון הטוב ביותר לחברי הכנסת – 71% השיבו שהכנסת עוסקת בעניינים החשובים לאזרחי המדינה.
מצביעי המרכז-שמאל נתנו את הציון הנמוך ביותר – רק 7% השיבו שהכנסת עוסקת בעניינים החשובים לאזרחי המדינה, לעומת זאת בקרב מצביעי הימין 47% השיבו שהכנסת עוסקת בעניינים החשובים לאזרחי המדינה.
62% מהישראלים השיבו שהמניע החזק ביותר של חברי הכנסת הוא רצון בכוח פוליטי או אינטרסים אישיים.
רק 16% מהישראלים חושבים כי חברי הכנסת מונעים משיקולים של טובת הכלל ואידיאולוגיה.
האוכלוסיות שציינו באחוזים הגבוהים ביותר סיבות אידיאולוגיות וערכים כמניע החזק ביותר לחברי הכנסת היו הציבור הדתי (58%) והצעירים (47%).
בקרב מצביעי הימין – 51% מרגישים שחברי הכנסת לא מייצגים אותם.
בקרב מצביעי השמאל – 62% מרגישים שחברי הכנסת בכלל לא מייצגים אותם.
בציבור הערבי 51% מרגישים שחברי הכנסת לא מייצגים אותם.
הציבור הדתי עם אחוזי ההזדהות הגבוהים ביותר – 52% מרגישים שחברי הכנסת מייצגים אותם.
37% מכלל הישראלים מרגישים שחברי הכנסת לא מייצגים את המגוון הקיים באוכלוסייה הישראלית.
15% הצליחו למנות את שמותיהם של שני חברי כנסת.
27% מהמשיבים הצליחו למנות את שמותיהם של חמישה חברי כנסת.
כוחניות ושליטה, חוסר אמינות, תחמנות, יוהרה ואגואיזם, כושר ביטוי ושכנוע גבוהים, אכפתיות, נחישות ורצון לשנות.
הסקר בוצע בקרב מדגם של 501 משיבים באוכלוסייה הכללית בשיטה של פאנל אינטרנטי ומוקד טלפוני. הסקר בוצע באמצעות חברת דיאלוג בהובלת פרופ’ קמיל פוקס. טעות הדגימה עומדת על 4.4%.