הרוח במפרשים מתוך פסקת המהות במגילת העצמאות:

“…מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות.”

הרוח במפרשים מתוך פסקת המהות במגילת העצמאות:

“…מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות.”

האתגר הישראלי

הפיכת המרחב המקומי לעצמאי וחזק כחלק אינהרנטי ממימוש חוזה המדינה

חוזה המדינה מחייב שותפות והשתתפות של השלטון המקומי מטעמים של יעילות, אחריות, זהות מקומית ייחודית, והתאמה של עקרונות החוזה לצורכי המרחב המקומי. מרכז החוזה הוא תפיסה מהותית בדבר הצורך במעבר משלטון ריכוזי לאחריות משותפת וביזור סמכויות למרחב המקומי.

חלוקת האחריות והסמכות אינה נובעת רק מטעמי יעילות. שותפותה המהותית של הרשות המקומית מביאה לידי ביטוי גם את יכולתה לתרום באמצעות ההיסטוריה של הרשות, המרחב הגאוגרפי, הרקע ההיסטורי והמרקם הייחודי של תושבי המרחב האזורי.

קראו עוד

לקראת הבחירות המוניציפאליות, פיתחה פנימה את מדד הדמוקרטיה המקומית.

המדד מעריך ומדרג רשויות וקהילות מקומיות בשישה ממדים הנוגעים לדמוקרטיה מקומית. המדד פותח על ידי הצוות המקצועי של “פנימה” בסיוע שותפים רבים ומגוונים מכלל חלקי החברה בישראל, ומכלל הסקטורים הנוגעים לעניין: נציגי הממשלה, נציגי השלטון המקומי, נציגי החברה האזרחית ונציגי האקדמיה. במסגרת הפיילוט נמדדו 15 רשויות גדולות. 

למעבר לאתר המדד הייעודי וצפייה בתוצאותיו >>

אפריל 21′ – הקמת ועדת ההיגוי למתווה מקומי בישראל – חוזה המדינה

ספטמבר 22′ – פרסום מתווה מקומי בישראל – חוזה המדינה

אוקטובר 22′ – תחילת פיתוח מדד הדמוקרטיה המקומית

אוקטובר 22′ – תחילת פיתוח אתר PNIMADATA

מאי 23′ – מפגש של הוועדה המייעצת למדד הדמוקרטיה המקומית

מרץ 24′- השקת מדד הדמוקרטיה המקומית בתמיכת השר משה ארבל ויו”ר מרכז השלטון המקומי חיים ביבס  (לאתר מדד הדמוקרטיה המקומית)

מרץ 24′-  השקת אתר PNIMADATA (לאתר לחצו כאן)

אפריל 24′ – רקימת שיתופי פעולה עם משרדי הממשלה וארגונים נוספים לחיזוק השלטון המקומי

הבעיה

מרחב מקומי שאיננו ממצה
את הפוטנציאל הגלום בו

המדינה אינה מנצלת כהלכה את היתרונות הטמונים במרחב המקומי, את יכולתו לתרום לחיבור קהילות ולשיפור חיי התושבים, לקידום הביטחון הלאומי וחיזוק החוסן האזרחי. במקביל, השלטון המקומי סובל מהיעדר עצמאות. הוא אינו ממצה את הפוטנציאל הטמון בו.

כיום, מערכת הקשרים, חלוקת הסמכויות והביזור הראוי בין המדינה לשלטון המקומי אינה בהירה, והיא פוגעת ביכולת לתרום לפיתוחה הכלכלי והחברתי של ישראל. היא פוגעת בלכידות החברתית ומעוררת מחלוקות זהותיות עמוקות. השלטון המקומי יכול לתרום ליעילותו של חזון המדינה ובמידה רבה גם לגיבושו, להעצמתן של קהילות שונות ולרווחתן ולמיצוי כישורים של האזרחים.

המרחב המקומי הוא גורם מרכזי בגיבושו של אתוס לאומי, לא רק משיקולי יעילות כלכלית וניהולית, אלא בעיקר לנוכח היותו מרחב חיים שיש ביכולתו ליצור זהות משותפת ובסיס עמוק לחידוש ולהעמקת החוזה שבין המדינה, הקהילה והאזרחים.

  • ההקשר היהודי – הממסד היהודי והישראלי ממשיך להטיל ספק ביהדותם של העולים מאתיופיה.
  • צבע העור – הישראלים יוצאי אתיופיה טוענים לאפליה על רקע צבע עורם, ומקשרים גם את סיפור הממתינים לאפליה ממוסדת של הממשלה כלפיהם.
    הקהילה האתיופית בישראל מחזיקה עמדות שונות בעד ונגד העלאת הממתינים. ישנם אלה המחכים לעליית קרובי המשפחה ונאבקים מישראל להכרה בזכותם לעלות.
  • מהצד השני, ישנם קולות מרכזיים בקהילת ‘ביתא ישראל’ הטוענים שהממתינים כלל אינם יהודים ואין להעלותם ארצה ואף חוששים שעלייה נוספת מאתיופיה תביא לערעור על יהדותם

הפתרון המוצע

חוזה חדש מחייב הגדרה מעמיקה של סמכויות, חובות וזכויות;
הגדרה מחודשת ועדכנית של מערכות היחסים בין השלטון המקומי לבין הגורמים האחרים:

  • המדינה היא הבסיס לקיומנו. באחריותה לעצב את עקרונות הליבה של החיים המשותפים; לדאוג לגיבושם של חיים עתירי משמעות; לאפשר קיום בכבוד ומיצוי פוטנציאל אישי של כל אזרח; לאפשר לכל קהילה לפתח את ערכיה ותרבותה ללא הבדל דת גזע ומין; לדאוג לחלוקה שוויונית של הטובין. כיום אין הגדרה ברורה באשר אחריות המדינה.
  • השלטון המקומי משמש כמרחב תרבותי המאפשר מפגש בין קהילות שונות; מאפשר עיצוב זהות משותפת; מספק שירותים ביעילות ובנגישות, תוך השתתפות אזרחית רחבה של כלל התושבים.
  • הקהילה היא ארגון מקומי המאפשר פיתוח זהות ייחודית; גיבוש תודעת שייכות ומניעת בדידות; קידום ערכים משותפים של בני הקהילה והעמקת האחריות המשותפת של בני הקהילה בינם לעצמם, לתושבי היישוב ולמדינה כולה. במצב הקיים, הקהילות הן חלשות וכך גם תחושת הקהילתיות ברוב המרחבים.
  • האזרח הוא הזכאי לזכויות בסיסיות המאפשרות לו חיים משמעותיים וקיום בכבוד, אך לצד אלו על האזרח חלות חובות המאפשרות יצירת אתוס משותף, קיום משותף, אחריות וערבות, ומוטלת עליו אחריות לקחת חלק פעיל בהשפעה על עיצוב החזון ובניית החוזה. כיום, הדמוקרטיה המקומית חלשה וההשפעה האזרחית היא נמוכה.

לשם יישום חוזה המדינה – יש לפעול לשינוי ארבע פרדיגמות יסודיות

  • משילות משתפת – תחזק את הקשר בין האזרחים למדינה, תצמצם את הפערים בין הרשויות המקומיות השונות, תוך כדי התאמה של חלוקת האחריות והסמכויות וסל השירותים לכל רשות, קהילה ופרט.
  • ממשל מקומי – שלטון מקומי שאינו מסתפק באספקת שירותים, אינו משמש רק זרוע ביצועית של השלטון המרכזי, אלא הוא גורם מנהיגותי בעל יכולת ראייה כוללנית בכל מה שנוגע לצורכי המרחב של הרָשות; בעל יכולות ביצוע מקצועיות גבוהות; מתייחד בשקיפות שלטונית; זוכה לאמון נרחב של התושבים; בעל יכולת חיבור של הקהילות השונות לכלל מארג עירוני כולל.
  • קהילות חזקות – קהילות ותחושת קהילתיות עוצמתית יכולות לתרום באופן משמעותי לכינונה של זהות, לפיתוח איכות חיים ראויה ולהפחתה של תחושות ניכור ובדידות. הסדרתן של קהילות תתרום לקידום לכידות חברתית וחוסן מקומי שישפיע גם על חיזוק החוסן הלאומי.
  • תרבות דמוקרטית – דמוקרטיה דלה והשתתפות נמוכה פוגעות בלכידות החברתית. יש לפעול לקידומה של תרבות דמוקרטית שוקקת חיים. דמוקרטיה שיש בה ייצוג ראוי לכל האזרחים הבוחרים והיכולים להיבחר. השתתפותם של כלל התושבים בהליך הדמוקרטי איננה תלויה במאפיינים סוציו-אקונומיים, מגזריים או גיאוגרפיים.

הנכם מוזמנים לקרוא עוד ולהעמיק במתווה הפתרון המלא או בתקציר המנהלים.

אנו קוראים לכם להצטרף אלינו לדרך על מנת לקדם את המתווה ולהבטיח שייושם בפועל תוך שמירה על העקרונות העומדים בבסיסו.

מודל חוזה המדינה – מקומי בישראל