הרוח במפרשים מתוך פסקת המהות במגילת העצמאות:
…מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות.”
אחת הסוגיות המדממות, מסעירות ומכאיבות לישראלים יוצאי אתיופיה היא סוגיית היחס לקרוביהם מ”זרע ישראל” שנותרו באתיופיה. בשנת 1990 החל תהליך שיבה ליהדות בקרב עשרות אלפי בני “זרע ישראל” – צאצאי יהודי אתיופיה שהתנצרו למן שלהי המאה התשע עשרה. אותה אוכלוסייה בחרה לשוב ליהדות והביטוי לכך היה עזיבת הכפרים והגעתם למחנות הממתינים בגונדר ובאדיס אבבה תוך בחירה בחיים של דוחק ועוני.
ממשלת ישראל מאשרת עלייה בכל שנה לבין כמה מאות לכמה אלפי ממתינים אתיופים הטוענים שהם מ’זרע ישראל’. הממתינים ממשיכים לחיות, מתחתנים, יולדים ילדים ובכך הבעיה נעשית מורכבת יותר ויותר. נכון לכתיבת שורות אלו, ממתינים בתנאים קשים כ- 13,000 צאצאי זרע ישראל הממתינים לעלות לישראל, למרביתם קרובים מקרבה ראשונה בארץ.
ספטמבר 19′ – הקמת ועדת העלייה.
ינואר 20′ – משלחת פנימה לאתיופיה.
פברואר 20′ – גיבוש מתווה מדיניות לסוגיית העלייה מאתיופיה.
מאי 20′ – פרסום מתווה המדיניות.
אוגוסט 20′ – משרד העלייה והקליטה מפרסם מתווה המבוסס על מתווה פנימה.
אוקטובר 20′ – מתקבלת החלטת ממשלה 429 להעלאתם של כ-2,000 מהממתינים.
נובמבר 21′ – מתקבלת החלטת ממשלה 713 להמשך יישום מבצע “צור ישראל” – להמשך העלאת וקליטת הממתינים מאדיס אבבה וגונדר לישראל ותקצוב של 570 מלש”ח.
אוגוסט 22′ – בעקבות המתווה של פנימה, הועלו עד כה 3,245 ממתינים מאתיופיה לישראל.
“לכן באתי למסקנה, כי הפלאשים הם צאצאי שבטי ישראל שהדרימו לכוש ואין כל ספק שהגאונים הנ”ל שקבעו שהם משבט דן חקרו ודרשו והגיעו למסקנה זו על פי עדויות וראיות מהימנות ביותר… וגם אני הצעיר בשבטי ישראל חקרתי ודרשתי היטב בענייניהם… והחלטתי לפי עניות דעתי שהפלשים הם יהודים שחייבים להצילם מטמיעה והתבוללות ולהחיש עלייתם ארצה ולחנכם ברוח תורתנו הקדושה ולשתפם בבניין ארצנו הקדושה ושבו בנים לגבולם.”
למעשה ממשלת ישראל מתקשה מאוד לקבל החלטה בסוגיית העלייה מאתיופיה, אשר מתאפיינת במורכבות רבה ומכילה בתוכה אתגרים רבים. תהליך העלייה של צאצאי ‘זרע ישראל’ נוהל עד כה ע”י פעילים יהודיים מהארץ ומהעולם שפועלים באתיופיה. מערכת היחסים בינם ובין הממשלה מאופיינת בחוסר אמון עמוק. לפיכך, בעשור האחרון ממשלות ישראל מתקשות להמשיך לעסוק בסוגיה זו ונמנעות מקבלת החלטה ברורה וקביעה האם יתר הממתינים זכאים לעלות ארצה. ממשלות ישראל לא קיימו בחינה מדוקדקת ולא גיבשו מדיניות ביחס לממתינים לעלייה מאתיופיה. פעולות ממשלות ישראל לאורך השנים נעשו כתגובה ללחצים שונים שהופעלו בתקופות שונות. כמו כן, ממשלות ישראל הסתמכו בהחלטותיהן על פעולות של גורמים לא רשמיים.
במרכז סוגיית העלייה מאתיופיה חשוב לתת את הדעת לשלושה הקשרים חשובים:
ממשלת ישראל תאשרר ותעדכן את החלטותיה להעלאת הממתינים באתיופיה. הממשלה תטיל על שרת העלייה והקליטה להכין תכנית לעלייה תוך קביעת תאריך יעד לסגירת קהילות המעבר בגונדר ובאדיס. קביעת הקריטריונים תעשה בשיתוף:
קידום המתווה יביא לסיום הפרשה הכאובה ויאפשר למשפחות הזכאיות להתאחד לאחר שנים רבות. ההחלטה העומדת בבסיס המתווה תאפשר גם למי שאינו זכאי עלייה – להמשיך את חייו מבלי להמתין שנים ארוכות בהמתנה לתשובה ותנאי מחייה קשים.
הקהילה האתיופית תוכל לשקם את האמון במדינה ובמוסדותיה, אשר נפגע בין היתר כתוצאה מהפרשה הכאובה.
החברה הישראלית תקבל הזדמנות נוספת לתיקון חברתי תוך קליטה ראויה של המשפחות הנוספות והפקת לקחים מטעויות העבר.
מדינת ישראל תוכל לפרסם מדיניות ברורה לכל הרואה עצמו שארית זרע ישראל ולאפשר למנגנונים מסודרים לנהל את תהליכי העלייה ארצה, תוך הימנעות מלחצים פוליטיים.
הנכם מוזמנים לקרוא עוד ולהעמיק במתווה הפתרון המלא או בתקציר המנהלים.
אנו קוראים לכם להצטרף אלינו לדרך על מנת לקדם את המתווה ולהבטיח שייושם בפועל תוך שמירה על העקרונות העומדים בבסיסו.
אוגדה ישראלית למען יהודי אתיופיה
מבקר המדינה (2008)
פנימה (דצמבר 2019)
פנימה (דצמבר 2019)