לקראת הימים הלאומיים יצאנו במספר סקרי עומק המבקשים לעמוד על יחסה של החברה הישראלית ליום השואה והגבורה, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולחללי פעולות האיבה ויום העצמאות ה-74. אנו סבורים כי יש בכוחם של הנתונים המשמעותיים לסייע לנו בהבנה מעמיקה של המציאות הישראלית וביצירת פתרונות ישראליים ומדיניות המקדמת חברה מלוכדת ובעלת חוסן חברתי.
בתחילת השבוע התפרסם ב”ישראל היום” סקר עומק העוסק בעמדות הציבור הנוגעות ליום הזיכרון לשואה ולגבורה, והממצאים מרתקים.
מחד, החרדה הקיומית מפני שואה שנייה, 77 שנה לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, עדיין קיימת ונוכחת. אך מהצד השני, מרבית הישראלים צופים שיום השואה במתכונתו הנוכחית ילך וישחק עם הזמן ויהפוך ליום רגיל לחלוטין.
תחושת החרדה הקיומית בקרב הישראליים מסתמנת כקונצנזוס חוצה גיל, מגדר, השתייכות פוליטית ודתית. צעירים חוששים יותר ממבוגרים (!) שתהיה שואה שנייה, ירושלמים חוששים ברמה הגבוהה ביותר, 23% מהחרדים ציינו שהם חוששים מאוד, ובקרב החילונים רק 11% מודאגים לעומת זאת.
על פי מדד הביטחון הלאומי של המכון למחקרי ביטחון לאומי, 74% מהישראלים מודאגים מאיומים חיצוניים-ביטחוניים, בעוד 43% מהישראלים מאמינים שישראל לא תוכל להתמודד עם תקיפה גרעינית מאיראן.
מעל 70% מהישראלים צופים שחיקה של ממש בציון יום השואה. 13% מהישראלים סבורים שעוד 30 שנה יום השואה יהיה יום רגיל לגמרי.
מגמת השחיקה בולטת בעיקר בקרב צעירים (גילאי 18-34), כאשר 59% מהם ציינו כי לדעתם בעוד 30 שנה יום השואה יצוין באדיקות נמוכה יותר מהמתכונת הנוכחית.
כלומר, הדור הצעיר, זה שיקבע הלכה למעשה איך יראה יום השואה בעוד 30 שנה, מציג תחזית פסימית לגבי אופי יום השואה בעתיד ומעריך שלא יישאר כפי שהוא היום או אף יעלם לחלוטין.
62% מהישראלים תומכים מאוד בהחשכת מסכים, כמו גם 31% מהמוסלמים ו-50% מהבדואים והדרוזים בישראל.
הבעת התמיכה של המיעוטים, למרות שיום השואה לא נוגע אליהם באופן ישיר, מעניינת ומבטאת את ההבנה שלהם לגבי היום הלאומי הזה.
חלקו השני של הפרויקט המיוחד שלנו, הבוחן את יחסה של החברה הישראלית לסוגיות הנוגעות לימים הלאומיים, מתמקד בדעת הקהל הישראלית לשאלות שונות הרלוונטיות ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה וליום העצמאות ה-74. אנו משוכנעים שיש בנתונים אלה כדי לסייע לפנימה ביצירת פתרונות ישראליים ובגיבוש מדיניות המקדמת חברה מלוכדת ובעלת חוסן חברתי.
בתחילת השבוע התפרסם החלק השני של סקר העומק שלנו בעיתון “ישראל היום”. הממצאים מרתקים גם הפעם.
ל-66% מהישראלים יש קשר אישי לשכול, הם איבדו בן משפחה ממדרגה ראשונה או שנייה או חבר במערכות ישראל או בפעולות איבה.
48% מהמשיבים הדרוזים אמרו כי הם איבדו בן משפחה מקרבה ראשונה במערכות ישראל, 29% מהמשיבים החרדים אמרו כי הם איבדו חבר קרוב, וכך גם 26% מהמשיבים החילונים ו-31% מהמשיבים הדתיים-לאומיים.
30% מהישראלים חושבים שנכון להפריד בין שני הימים. התומכים טוענים שההפרדה נדרשת כדי להפחית את העומס הרגשי מהמשפחות השכולות (13%) וכי העיסוק והארגונים של חגיגות יום העצמאות תוך כדי יום הזיכרון פוגעים בקדושתו ובזיכרון החללים (12%).
נראה שבמדינה בה ל-66% מהאזרחים יש קשר לשכול, ראוי לבחון את החזרה למודל של סופשבוע המפריד בין הימים.
בזמן שרבים מספידים את צבא העם – הוא מהווה מקור הגאווה הראשון במעלה עבור רוב הישראלים.
קרבי זה (עדיין) הכי הכי!
22% מהישראלים יעדיפו שילדיהם ישרתו ביחידה קרבית, על פני יחידה טכנולוגית (12% בלבד). הנתונים הללו מוכיחים לנו פעם נוספת שיש לבסס מודל שירות שיאפשר לכל חלקי החברה לקחת חלק בבנייה החברה והמדינה, דרך הגוף שמעורר בנו הכי הרבה גאווה, כדי לבסס ולהעמיק אותה יותר.
יותר ממחצית מהישראלים אופטימיים לגבי עתיד המדינה. עם זאת, 40% מהישראלים לא אופטימיים לגבי עתידה של ישראל – בעיקר המשיבים הצעירים עד גיל 24 (54%).
הנושא שמטריד את הישראלים ודורש את הטיפול הדחוף ביותר הוא השסע החברתי (41%), מיד אחריו יוקר המחייה (25%), ולאחר מכן האיום האיראני והסדר מדיני מול הפלסטינים – עם 12% כל אחד.